אזור הברביקן – לונדון של המאה ה-20

משמעות שמו היא – מגדל מבוצר – והוא אכן כזה. הברביקן הוא אחד מהקומפלקסים הצפופים והגדולים ביותר בעולם ואם הצלחתם לצאת ממנו בניסיון הראשון, כנראה שפעם בצבא זרקו אתכם במדבר עם מפה ומצפן.

צפונית לאזור הסיטי (המרכז הפיננסי של לונדון) נמצא קומפלקס הברביקן (Barbican), מבנה אדיר ממדים ובעל משמעות תרבותית אשר זוכה לשימור וטיפוח ממשלתי. ההיסטוריה משאחוריו מהווה מיקרוקוסמוס למאה ה-20 בבריטניה ולכאב וההרס שהשאירה אחריה מלחמת העולם השנייה.

מהאפר יקום מגדל מבוצר

במהלך המלחמה מזרח לונדון היה יעד לתקיפות מסיביות של הלופטוופה (חיל האוויר הגרמני). אזור הברביקן כפי שנראה כיום, הושמד כמעט לחלוטין ובפני ממשלת בריטניה ועיריית לונדון עמד האתגר של שיקום האזור. לאחר 8 שנות דיונים, הוחלט ב-1957 כי המקום יהווה סמל לעמידות הבריטית ולגדולת האומה מול המתקפות הגרמניות. הבריטים חיפשו שם אשר ייצג את האתוס ומבנה אשר ישדר לעולם – אנחנו כאן להישאר והשם ברביקן היה בלתי נמנע – בריטניה כמגדל מבוצר.

להקמת הפרוייקט נבחרו שלושה ארכיטקטים, צ'מברליין, פאוול ובון אשר היו אמורים לשקף את הרעיון. התכנון ארך כמעט 10 שנים ובסופו הוצג פרויקט עצום של מבני מגורים, ספריה, מוזיאונים, חדר כושר ובתי ספר. 2,014 דירות מוקמו בבנייני דירות ושלושה מגדלים שנקראו על שם גדולי האומה, קרומוול שייקספיר ולודרדייל המייצגים את חזית הלחימה, התרבות והמנהיגות הבריטית. אבל זה לא היה קומפלס רגיל.

מפלצת בטון היסטורית

התמה של הברביקן, היא שהוא באמת קומפלקס מבוצר למשעי, מקום שישרוד כל מתקפה. שלושת המגדלים ושאר המבנים נמצאים על פלטפורמה המוגבהת מהרחוב וכל הכבישים באזור של כ-40 דונם עוברים מתחת לפלטפורמה הענקית. מרגע הכניסה לברביקן, הדיירים יכולים לחיות את חייהם בלי לצאת מהמתחם: המעברים בין הבניינים מתבצעים כולם בעולם מנותק כמעט כליל מהעיר. אם נתקעתם במרכז, כמעט ולא תשמעו את שאון הרחוב וההרגשה הכוללת היא של מעין אזור נטוש, כך שגם בכדי לצאת תצטרכו לנווט בחכמה אל אחת הקצוות.

התכנון לא עצר שם. הקומפלקס כולו עשוי מבטון חשוף, סגנון בנייה שאפיין את בריטניה של שנות ה-70. הבטון החשוף מעצים את תחושת הביצור של המבנים, אולם הפיח של לונדון לא הסכים כל כך עם החישוף ואותותיו ניכרים על המבנים העצומים. בניית הקומפלס ארכה כ-11 שנים והסתיימה ב-1976 והביקורות על העיצוב וכנגד הבנייה האפורה והבומבסטית לא איחרו לבוא, במיוחד לאור מיקומה ליד המבנים החדשניים של הסיטי.

לאור הדברים, בשנים הראשונות להקמתו הברביקן עמד שומם שכן לא רבים רצו לגור בקומפלקס המבודד והאפרורי. החזון של הקמת מרכז פיננסי גווע עם בניית הבניינים החדשניים בסיטי וכיוונו של הברביקן לא היה ברור. אולם, בסוף שנות ה-80 החלו להסב חלק ממבני המגורים למוזיאונים וגלריות לאומנים מקומיים. התפיסה הייתה כי אם מרכז פיננסי לא ייצא מהברביקן, אז לפחות מרכז אומנותי. הוסיפו לו גם מזרקה ענקית במרכז וחממות ירוקות כדי להוסיף קצת צבע והרעיון הפך להצלחה – אומנים רבים החלו להציג עבודותיהם בגלריות ויחד איתם המוניטין של הברביקן עלה. עם ההצלחה הגיעו גם הלונדונים ובשנות ה-90 פירמות רבות העריכו את המחירים הנמוכים יחסית של הברביקן והחלו לרכוש בו משרדים ומגורים לעובדיהם. תוך מספר שנים אוכלס הברביקן במלואו כאשר כיום גרים בקומפלקס כ-4,000 איש.

אומנות ומוזיאונים, הרחק מהתיירות הסטנדרטית

בניגוד לאזור קנזינגטון, המכיל את שלושת המוזיאונים המפורסמים של לונדון הברביקן נקט גישה ענווה יותר. בהתאם לכך, החליטה עיריית לונדון למקם את מוזיאון לונדון גם הוא בברביקן, אשר ידגיש את עמידת לונדון בתוך המגדל המבוצר. כיום הקומפלקס מכיל מעבר למוזיאון לונדון (מוזיאון מומלץ בפני עצמו) את מרכז הברביקן לאומנויות אשר מכיל עשרות גלריות קטנות ובינוניות בהן תצוגות מתחלפות מכל העולם ותצוגות קבועות של אמנים מקומיים. בנוסף לכך מתקיימות הופעות, הצגות, סרטי קולנוע וסיורים בברביקן ובגן הטרופי שהוקם בחממה, כנראה כדי למתן את נוף הבטון האפור. הסיורים מאפשרים הצצה להיסטוריה של המבנה כמראה לתקומת בריטניה בחצי השני של המאה ה-20, הסברים ארכיטקטורים על הבנייה והעיצוב השנויים במחלוקת (עד היום) והבנה כיצד לעזאזל לצאת ממנו.

באתר הברביקן תוכלו להירשם לסיור, לראות מה מציגים השבוע בגלריות ואילו סרטים, הצגות, מופעי מחול או מוסיקה מתקיימים.

ומה נאכל?

אמנם יש לא מעט מסעדות ובתי קפה בברביקן, אבל אם כבר עצרתם במקום שאינו מתוייר כל כך, מומלץ ללכת חמש דקות צפונה לרחוב Whitecross, המציע שוק אוכל במהלך השבוע בין השעות 11:00-17:00 (מומלץ לבדוק לפני שהשוק מתקיים שכן לעיתים השוק מושבת פעם בשבוע).  במקום מוגש אוכל ביתי מכל העולם: מזרח אסיה, ניו זילנד, ג'מייקה, מערב אירופה, טורקיה ועוד.